ממסלולי מורשת ופאתוס, דרך "המחנות הנודדים" במדבר – לטיולי מעיינות פוטוגניים, מאושיות מיתולוגיות כמו עזריה אלון, אורי דביר ושוקה רווק – לכוכבי טיקטוק ואינסטגרם, ומסחיבת כל הציוד על הגב – ל"הליקופטרים" שמגניבים אוכל לשביליסטים: יצאנו למסע בעקבות ההיסטוריה של הטיולים בישראל לאורך 75 שנות קיומה של המדינה. כך זה היה, וכך זה נראה – גם בתמונות
מבוא
מסעות תנועות הנוער וחוגי הסיירות במדבר, הטיולים השנתיים של בתי הספר, ה"על האש" ביער בחגים, והפק"ל קפה עם החברים במעיין: טיולים בטבע היו מאז ומתמיד חלק מהחוויה הישראלית – ולטבע הישראלי תמיד היה מה להציע למטייל. אבל ברור גם שהרבה השתנה ב-75 שנות קיומה של המדינה. יצאנו למסע בתמונות נוסטלגיות מהימים שבהם המדריכים הסתובבו עם מגה-פונים, והסלפי, אם היה כזה, היה בשחור-לבן – ובעזרת מומחים ניסינו להבין איך עולם הטיילות נראה אז לעומת היום. "כילד וכנער בשנות ה-70, אני זוכר שהדגש אז היה על טיילות לשם היכרות ולמידה על הטבע והסביבה", אומר איציק בן דב, רכז סימון שבילים בחברה להגנת הטבע. "בעשורים הראשונים, המסלולים הפופולריים היו מסלולי מורשת ופאתוס – מצדה, דרך בורמה, שביל החרמון וכדומה", מוסיפה נעה טל, מנהלת אגף התכנון בקרן קיימת לישראל. "היום נושאי מסלולי הטיול הם רבים ומגוונים ומתבססים בעיקר על נוף, מעיינות ומים זורמים, פריחה ועונתיות".
רוצים שאתכנן לכם את הטיול הבא?
ספרו לי לאן ולמתי, ואחזור עם מסלול מלא.


